היום כ"ב אלול הוא היום בו חזרו "ילדי" כפר עציון לחונן עפר קיבוצם שחרב במלחמת השחרור. הכפר קיים בין ירושלים לחברון, כחלק מיישובי גוש עציון. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על יישוב ייחודי זה.

א. בשנת תרפ"ז (1927) החלה התיישבות יהודית, מדרום לירושלים ובית לחם. הוקם יישוב יהודי בשם "מגדל עדר". כעבור שנתיים עם פרוץ המאורעות בשנת תרפ"ט, נאלצו התושבים לעזוב את המקום.

ב. כעבור חמש שנים בשנת תרצ"ב (1932), ייסד יהודי בשם שמואל צבי הולצמן, חברת התיישבות בשם "אל ההר". הולצמן רכש אדמות רבות מערביי הר חברון והחליט כי הגיע הזמן להקים עליהן יישוב יהודי. אדון הולצמן עיברת את שמו ל"עציון", ואכן על שמו נקרא האזור גוש עציון. גם נסיון התיישבות זה כשל, וגם הפעם היו המאורעות והפרעות ביהודים שבשנת תרצ"ט, הגורם לנטישה.

ג. תנועת ההתיישבות של הקיבוץ הדתי החליטה ליישב את אזור גוש עציון. רעיון ההתיישבות של התנועה הדתית היא ליצור גושי יישובים (חינוך משותף , שירותים חברתיים וכדו'). הקיבוץ הדתי העלה שלושה קיבוצים דתיים בגוש: כפר עציון, עין צורים ומשואות יצחק. לידם הקימה תנועת השומר הצעיר קיבוץ רביעי בשם רבדים.

ד. בכ"ח ניסן תש"ג (3/5/1943) ייסדה קבוצה של חלוצים שומרי מצוות מתנועת "השומר הדתי" שנשאו את השם "קבוצת אברהם" על שמו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, את הקיבוץ כפר עציון. "קבוצת אברהם" הכשירה את עצמה לקראת התיישבות חקלאית במשך 8 שנים במושבה כרכור.

ה. קיבוץ כפר עציון נוסד בראש הר שגובהו למעלה מ-950 מ' מעל פני הים. למיקום, הייתה השפעה על ענפי החקלאות ועל מקור פרנסתם של המתיישבים. עיקר עיסוקם היה נטיעת מטעי פרי נשירים, הקמת רפת, עבודה במחצבה וכדו'. מזג האוויר הנפלא באזור הקיבוץ, הביא להחלטה להקים במקום בית מרגוע לציבור הדתי. חברי הקיבוץ בנו מבנה אבן מרשים בשם "נוה עובדיה" אשר שימש אותם כבית כנסת וכבית המדרש של הקיבוץ.

ו. לאחר הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (כ"ט בנובמבר 1947), מנה הקיבוץ כ-160 חברים ו-57 ילדים. בהיות כפר עציון נקודה אסטרטגית בהגנה על ירושלים, החלו הכנופיות הערביות בסיוע כפריי הסביבה וחיילי הלגיון הערבי בהתקפות על יישובי גוש עציון. חלק מהצלחת הפורעים הייתה: ניתוק הדרכים המובילות ליישובי הגוש ומניעת אספקה סדירה. עם התגברות ההתקפות על קיבוץ כפר עציון, הוחלט לפנות ממנו את האמהות והילדים. היו חברות שנשארו בקיבוץ הנצור בתפקידים כאחיות, קשריות וכדו'. המפונים עברו להתגורר במנזר רטיסבון שבירושלים.

ז. נעשו נסיונות להביא תגבורות ואספקה לכפר עציון, סיפורי הגבורה של מחלקת לוחמי הפלמ"ח הל"ה, שיירת העשרה, שיירת נבי דניאל וכן נסיונות לאספקה באמצעות מטוסים קטנטנים . היו אלה נסיונות הירואיים מחד, אבל גרמו לקרבנות רבים מאידך.

ביום חמישי ד' באייר תש"ח, יום אחד לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הייתה התקפה נוראית של אלפי פורעים ערביים על כפר עציון. לוחמים חמושים היטב מהצבא הירדני, חברי הכנופיות תושבי הכפרים מאזור גוש עציון, תקפו בחמת זעם את מגיני כפר עציון, חברי הקיבוץ ותגבורת הפלמ"ח. בקרבות על הגנת הקיבוץ, נהרגו 242 מגינים (כולל 21 מחברות הקיבוץ). בעקבות אירוע טרגי זה, נכנעו חברי שלוש הקיבוצים האחרים שבגוש והמגינים נלקחו למחנה שבויים במדבר הירדני.

ח. בתום מלחמת השחרור, יצא הרב שלמה גורן זצ"ל בראש משלחת לאזור כפר עציון, לאסוף את גוויות הנופלים ולהביאם לקבר ישראל, בקבר אחים שבהר הרצל. חברי כפר עציון ששרדו, מעט הגברים ורוב הנשים והילדים התיישבו אחר המלחמה ביישובים כדוגמת: ניר עציון, קבוצת יבנה ועוד. עובדה היסטורית פחות ידועה כי קבוצה של שרידי כפר עציון הקימה קיבוץ (עירוני) בבתים נטושים בגבעת עליה הנמצאת בין תל אביב ליפו. הקיבוץ התקיים בעיקר על נגריה שהוקמה במקום ועל חברים שעבדו ב"עבודות חוץ".
ילדי כפר עציון התאגדו באגודת ילדים ייחודית ושמרו על קשרים מאד הדוקים בפעילויות חברתיות וכדו'. בכל יום זכרון לחללי מלחמות ישראל, הוא גם היום בו נחרב קיבוץ כפר עציון הישן, התכנסו כולם לטקס אזכרה בהר הרצל, לאחריה נהגו להגיע לנקודה בה יכלו לצפות ולראות את עץ האלון העתיק שנותר בגוש עציון. בפי כולם הייתה התפילה וההבטחה כי יום יבוא והם יחזרו לקיבוץ בו נולדו ויקוממו את עפרו.

ט. מלחמת ששת הימים בחודש אייר תשכ"ז, הביאה לשחרור כל האזורים שבין ירושלים, בואכה בית לחם, חברון ועד חבל יתיר. בני כפר עציון, רובם לוחמים במילואים בטובות שביחידות צה"ל, מיד עם שחרורם, מיהרו להגיע בכל דרך אפשרית לכפר עציון. היה זה חנן פורת ז"ל בן כפר עציון, שהיה הרוח החיה וה"מנוע" שדחף את חבריו, יחד עם חברי "בני עקיבא" מהארץ ומהגולה, לקום ולחונן את קיבוץ כפר עציון. בכ"ב אלול תשכ"ז (ספטמבר 1967), הגיע שיירה ובה ראשוני המתיישבים להקים מחדש את קיבוצם. הסיפורים על ראש השנה הראשון ועל התרוממות הרוח שהיתה במקום, הפכו להיסטוריה לדור השני והשלישי של אותם נחשונים. הצטרפו אליהם בעזרה גם הורים מוותיקי היישוב בגלגולו הראשון. הייתה זו עבודה מפרכת להכשיר שטח למגורים, להסדיר מקום תפילה, לארגן "חדר אוכל" וכמובן בעיות אספקת מים וחשמל וכו'. מיד אח"כ החלו לחלום ולתכנן עבודות יצרניות של קיבוץ.

י. עברו 47 שנים ובעז"ה גוש עציון פורח. נבנו בו יישובים חדשים בנוסף לכפר עציון, הקיבוצים ראש צורים ומגדל עוז. יישובים קהילתיים גדולים כדוגמת: אלון שבות, אפרתה, בת עין, נוה דניאל ועוד ועוד. קיבוץ כפר עציון על אף הקשיים של יישוב הררי באזור מסולע, נטע מטעי פירות נשירים, מטע דודבדנים, גידולי שדה ומטע זיתים הנמצאים במישור רחוק מהקיבוץ. חוות לרביית תרנגולי הודו ושותפות במדגרת האפרוחים הענקית בקיבוץ יבנה ועוד.
בעזרת הרב עדין שטיינזלץ נבנתה במקום ישיבת "מקור חיים" ששנים מתלמידיה נרצחו ע"י מחבלים נתעבים. כפר עציון ייסדו בית ספר שדה ואכסניה, אשר מארחים ומאגנים כינוסים וטיולים בהרי חברון, הרי יהודה ומדבר יהודה. תיירים רבים פוקדים את מרכז המבקרים המציג ומספר במצגת מרתקת את תולדות כפר עציון והגוש.

כפר עציון הינו סמל ודוגמא לנאמר בספר ירמיהו ( פרק ל"א) עוד אבנך ונבנית בתולת בת ציון .